ארכנה, פרידה

על מצחי רצועות מתכת קרות.
אחר לבי מחפשים עכבישים.
זהו אור, הדועך בפי.
גאורג טראקל

אל תבקשי ממני לב; טרפוהו החיות
בודלר

ולא שירים, רק צעקה
דינו קאמפאנה

אֲנַחְנוּ, הָצָפִים, הַמַּעֲלִים גֵּרָה בְּדָמֵנוּ שֶׁלָּנוּ.
אֲנַחְנוּ, הָעוֹלִים עַל וְסָבִיב לַשְּׂפָתַיִם כְּעֻבָּרִים שֶׁהֻשְׁאֲרוּ עַל הַגָּדוֹת.
אֲנַחְנוּ, וּתְרֵיסַר רַגְלֵינוּ,הַמִּתְחַלְּקוֹת בְּשָׁלוֹשׁ, הַכּוֹלְאוֹת – בִּתְנוּעוֹת גּוֹוְעוֹת – בְּמֶרְכַּז הֶחָזֶה הַנָּטוּשׁ אֶת פֵּרוּרֵי הַלֶּחֶם.
אֲנַחְנוּ, שֶׁגּוּפוֹתֵינוּ מַמְתִּינוֹת עִדָּנִים בֶּחָלָל, מַצְהִיבוֹת, מְחַכּוֹת לְיּוֹצֵר.
אֲנַחְנוּ, שֶׁרֹאשֵׁנוּ נָבוּב מֵרֹב מַבָּט בְּעַצְמֵנוּ.
אֲנַחְנוּ, שֶׁעֵינֵינוּ הֲפוּכוֹת.
אֲנַחְנוּ, וְהַשַּׂחְיָן הַמִּתְרַפֵּק עַל זִכְרוֹנוֹתָיו כְּשֶׁהוּא רָכוּן לְנֶגֶד קוּרֵי הָעֶרְוָה מִדֵּי עֶרֶב.
אֲנַחְנוּ, וּמַגַּע הַשָּׂפָה – הַמְּבַקֶּשֶׁת מַחֲנָק – בָּאֵיבָר הַכָּרוּת.
אֲנִי מוֹשֵׁךְ מִמְּךָ הִמְנוֹנִים, הַקּוֹרֵא אֶת הָאָרֶץ לְעֵזֶר, וְשָׁר לְךָ הַלֵּל
בֵּין תָּאִי הַבְּרִיאָה;
אֲנִי שָׁר עֲבוּרְךָ בֵּין חוּטֵי הַשַּׂעֲרָה הַכּוֹרְכִים אֶת מְזוֹן הַלַּיְלָה סְבִיב צַלְעוֹת הֶחָזֶה,
הַמְּפִיחִים חַיֵּי לְטָאָה – וּלְבַסּוֹף, תּוֹלִים אֶת עַצְמָם – בְּחַסְדֵי הַלֵּב שֶׁגֹּרַד, שֶׁרוֹקַן .
אֲנִי יוֹדֵעַ מִי אַתְּ , הָעוֹלָה מִן הַמַּרְאוֹת; לָשׁוֹן שְׁבוּרָה, פְּשׂוּקַת רַגְלַיִם,
שֶׁמָּצְאָה אֶת עַצְמָהּ אוֹבֶדֶת כִּוּוּן לְאַחַר שֶׁרָחֲצָה בְּעֵירֻמָּהּ בְּחֵךְ הַחֲזִיר,
כָּמוֹךְ, יְפֵהפִיָּה, נָתַתִּי אֶת עֵינִי הַיְּחִידָה, הַטְהוֹרָה, לְמַאֲכָל;
נָשַׁקְתִּי לָךְ, בִּמְחִי יָד
גָּדַעְתִּי אֶת כָּל יְלָדַיִךְ
שֶׁהִתְקַבְּצוּ כֻּלָּם – נוֹאֲקִים, כְּאֶחָד – וְרָווּ עֹנֶג, וּשְׂרִיד-צְלִיל, עַל שְׂפָתֵךְ הָעֶלְיוֹנָה.
כְּמוֹכֶם – שֶׁלֹּא נִשְׁאַר מִכֶּם דָּבָר, חֶלְבּוֹנִים חִוְּרִים, חַסְרֵי גַּרְעִין – יָדַעְתִּי אֶת הָרַעַל,
טַעֲמוֹ טַעַם הַזַּחַל הַטּוֹוֶה, הַמִּתְרַבֶּה בַּעֲצָבֶיהָ שֶׁל בֹּהֶן פְּגוּעָה,
אֲנִי מוֹשֵׁךְ מִמְּךָ הִמְנוֹנֵי שַׂעֲרָה, הַחוֹצִים אֶת הָאַגָּן וּנְמוֹגִים, כִּשְׁרָכִים , בְּתוֹךְ חֲלַל הָרֶחֶם,
אֲנִי שׁוֹלֵחַ עֲבוּרֵךְ אֶת הַחוּטִים הַמְּעַכְּלִים אֶת מְחִיצּוֹת הַלֵּב, הַמְּכַרְסְמִים הַחוּצָה אֶת אָשְׁרָם;
אֲנִי כּוֹתֵב אוֹתְךָ – בַּחֲרִיצִים הַמְּקֹעָרִים, הַמֻּבְלָעִים בְּסתרי הַבֶּטֶן,
אֲנִי קוֹרֵא אוֹתָךְ – בַּחֲרוּטֵי הָאֶבֶן, חוֹסְמֵי הַמַּבָּט, הַמְּמַקְּמִים אֶת עַצְמָם סָמוּךְ לִכְלֵי הַנְּשִׁימָה,
אֲנִי מַכְתִּים בְּךָ הִמְנוֹנִים – הוֹ, אַתְּ, חַסְרַת תֹּכֶן – וְעוֹבֵד אוֹתְךָ, בְּלִיטְרַת הַדָּם
שֶׁהַלָּשׁוֹן – אִלֶּמֶת, לְלֹא מַפְעִיל – בּוֹזֶזֶת מִצִּבְעָהּ.
רָאִיתִי אֶת שְׁנֵיכֶם – שֶׁיָנַקְתִּי מִכֶּם חַיִּים – כְּשֶׁהִפְנֵיתִי עֹרֶף; הָאַחַת – לְיָדִי,וְהַשֵּׁנִי שֶׁבָּכֶם – לַחֲלָצַי.
אַתְּ: פְּאֵר, אֲשֶׁר הוֹפֵךְ אֶת עֵינָיו בְּהַבִּיטוֹ לְמַעְלָה; אַתָּה, הַהוֹפֵךְ אֶת קַשְׁתוֹת הַפָּנִים.
אֲנִי טוֹעֵם מֵחָזְךָ תְּהִלִּים, הַנִּדְמִים לִזְחָלִים הַמַּעֲלִים הֵד בַּאֲרֻבַּת הָעַיִן,
פִּסַּת שָׂפָה וְרֻדָּה נִּצְמֶדֶת – נוֹאֶשֶׁת – לְקַרְסֻלֵּי הַגּוּף,
עֲבוּרֵךְ, בֵּין הַצְּלָעוֹת, אֶמְצָא לְרֹאשִׁי מִכְלוֹא בֵּין פֵּרוּרֵי הַלֶּחֶם,
עֲבוּרְךָ – אוֹתִיר אַחֲרַי, וְלוּ רַק כְּדֵי לָנוּעַ שׁוּב בְּמַעֲלֶה הַוֵּשֶׁט, גַּם שְׁבִיל עָקֹם, שָׁבוּר.
אֲנִי יוֹדֵעַ אוֹתָךְ, הָעוֹלָה מִן הַמַּרְאוֹת, לְעוֹלָם לֹא תָּשׁוּבִי; הַלֵּב, אַתְּ טוֹעֶנֶת, נֶעֱקַר…
אַךְ עוֹדֶנּוּ פּוֹעֵם, הֲתֵדְעִי! תּוֹתַב -פָּנִים הַנֶּאֱנָק בְּקוֹל לֹא שֶׁלּוֹ בֵּין חוּטֵי הַמַּתֶּכֶת,
בֻּבַּת-פִּיתוֹם רְקוּמָה חֲזִיר וְאָדָם, בַּעֲלַת אַרְבַּע הַכַּפּוֹת שֶׁל יֶלֶד,
הַמְּטוֹפֶפֶת, בִּצְעָדִים קְטַנִּים, עַל תִּקְרוֹת הַצֶּלַע, מְמַלֵּאת אֶת נְטִיפֵי הַלְּחָיַיִם,
וּמַשְׁחִיתָה אֶת בְּתוּלֶיהָ הַחֲדָשִׁים בִּלְשׁוֹנָהּ!
אֲנַחְנוּ, הָרְתוּקִים, שֶׁיָּדֵנוּ הַיְּמָנִית מְחֻבֶּרֶת יַחַד, וּפָנֵינוּ כְּבוּלוֹת בְּמַעְגְּלֵי הֶחָזֶה.
אֲנַחְנוּ, הָרְדוּמִים, הַצָּפִים עַל גַּבֵּנוּ, שֶׁעַצְמוֹתֵינוּ חֲשׂוּפוֹת שִׁנַּיִם בְּהַמְתִּינָן לְתַרְמִילֵי הַפַּרְדֵּס,
שֶׁגּוּפֶנוּ מַמְתִּין עִדָּנִים, מְחַכֶּה לְיּוֹצֵר, וּפִינוּ שׁוֹתֵק
הֵיכָן שֶׁפַּעַם הָיָה מֻנָּח הַלֵּב.
אֲנִי מוֹשֵׁךְ מִמְּךָ הִמְנוֹנִים, הַקּוֹרֵא אֶת הָאָרֶץ לְעֵזֶר, וְשָׁר לְךָ הַלֵּל
בֵּין תָּאֵי הַיְּצִירָה; אֲנִי קוֹרֵא לְךָ
מִן הַפֶּה, הַנָּתוּן בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל הַלֵּב, וּמַזְרִים דָּם לָרַגְלַיִם שֶׁאֵינָן מְסֻגָּלוֹת עוֹד לָנוּעַ,
אֲנִי קוֹרֵא לְךָ מִקַּרְנִית הָעַיִן – הַגְדֶּלָה, עִם כָּל רַחַשׁ – הַטּוֹבַעַת בְּשֶׁקֶט בְּחֻמְצוֹת הַקֵּבָה.
אֲנִי מְאַיֵּת אֶת שִׁמְךָ בִּשְׂפָתַי, הַנְּתוּנוֹת בְּכִלְאָן: הַגּוּף הַזֶּה – חֲסַר הַמִּלִּים – עוֹד יָזוּז, גַּפַּיִם יָנוּעוּ,
אֲנִי קוֹרֵא עֲבוּרְךָ: "קוּם, הַבְּרִיאָה מִתּוֹכְךָ נוֹשֶׁמֶת"; כְּרוּת-רֹאשׁ, בְּצִּנּוֹרוֹתָיו הָאִלְּמִים, הַמַּחֲוִים בְּלַעַג
כְּלַפֵּי הַדְּמָמָה, שֶׁל הַצַּוָּאר.
אֲנִי מְזַהֶה אוֹתָךְ, הַטּוֹעֶמֶת, בְּהַשְׁפָּלָה, כָּל אֶבֶן בְּאַדְמַת הָרְגָבִים שֶׁלִשְׂפָתַיִךְ,
מִתּוֹךְ אֶלֶף מִיתוֹת עוֹדֶנִּי קוֹרֵא לָךְ בְּשֵׁם הַלֵּב שֶׁהֻחְלַף;
אַתְּ שֶׁלִּי, תִּרְצִי אוֹ לָאו, לָשׁוֹן שְׁבוּרָה
שֶׁמָּצָאתְ אֶת עַצְמֵךְ – לְאַחַר שֶׁחִכַּכְתְּ אֶת אֵיבָרַיִךְ בְּחֵךְ הַחֲזִיר – יוֹלֶדֶת:
אֱנוֹשִׁיּוּת – הַמְּהֻדֶּקֶת לִקְנֵי הַנְּשִׁימָה, כְּסִכָּה לְפִטְמוֹת הַנָּשִׁים – לְעוֹלָם לֹא תָּשׁוּבִי,
צֶלַע נוֹסֶפֶת, הַקְּשׁוּרָה בְּקִשְׁרֵי נִשּׂוּאִין לְרַגְלֵי הֶחָגָב.

לדינו קאמפאנה, לרנוצ'יו טומאסוני, לך, שירה, העולה – שותקת, מרוקנת מלב – מן המראות; לחיי הנצח שמחכים