היאוש יבקרני

הַיֵּאוּשׁ יְבַקְּרֵנִי כְּשֶׁאֶעֱבֹר בְּטָעוּת בַּכְּפָר,
כְּשֶׁאֲגַלֶּה שֶׁשָּׁכַחְתִּי כֵּיצַד פּוֹסְעִין בְּדֶרֶךְ עָפָר.
הַמְּשׁוֹרֵר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר הוּא מְשׁוֹרֵר זָקֵן,
וְיֵשׁ בַּקְּבִיעָה הַזֹּאת כְּדֵי לְרוֹקֵן
אוֹתִי מִכָּל מַאֲמָצָי. יֹפִי, הִסְטֶרְיָה, חֲרָדָה,
הַנְמָכַת הַקּוֹל וְהַתֹּכֶן, בִּטּוּיֵי סְלִידָה
מִדְּבָרִים שֶׁאֵינָם מְצוּיִים בְּבִנְיְנֵי קוֹמוֹת –
בְּעוֹד אַרְבָּעִים שָׁנָה יִקְרְסוּ כְּקוֹרוֹת
רְקוּבוּת. וְגֶבֶר צִינִיקָן יָעִיר
אֶת נַעֲרָתוֹ הַחִוֶּרֶת וְיִמְצָא בִּמְקוֹמָהּ אֶת הָעִיר,
אֶת הַמּוּסִיקָה שֶׁמֵּתָה מִזְמָן, אוֹ בַּקְבּוּק אַבְּסִינְתְּ.
חֲפָצִים שֶׁאֵינָם מְיַצְּגִים:) סִיגָרִיּוֹת. סַנְדְלֵי מְטַפְּסִים).
רַק לֹא אֶת זוֹ שֶׁאָהַב. וְיָבִין שֶׁהָלְכָה לְגַבּוֹת
אֶת אֲשֶׁר הֻבְטַח לָהּ כְּשֶׁכָּתְבָה אֶת הָאוֹת
הָרִאשׁוֹנָה. לֹא: כְּשֶׁקָּרְאָה אֶת הָרִאשׁוֹנָה.
חֲצִי לִיטֶר מַיִם, עָנָן שֶׁל פִּיחַ, וּמֵאָה עֲמוּדִים שֶׁל זִקְנָה.

חיפה, 15 בדצמבר 2000