לפעמים אני רוצה ללכת

למֻחמד חמזה ע'נאים

לִפְעָמִים אֲנִי רוֹצֶה לָלֶכֶת
לִמְקוֹמוֹת שֶׁאֵינָם.
הַמָּקוֹם שֶׁיֶּשְׁנוֹ יָכוֹל פָּחוֹת וּפָחוֹת לְהָכִיל אוֹתִי
קַל וָחֹמֶר אֲנִי אוֹתוֹ –
אֶת צִדְקָנוּתוֹ הַמְּתַקְתַקָּה עַד מֵאוּס, עַד קִיא
אֶת עִוְרוֹנוֹ הַלְּבַנְבַּן הַמִּדַּבֵּק
אֶת רַחֲמָיו עַל עַצְמוֹ, רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר
(הַשְׁוָאָה אֲיֻמָּה: מַה נּוֹרָא מִמָּה
כָּל אֵלֶּה עַל נִגְזְרוֹתֵיהֶם – אוֹ תִּפְזֹרֶת הַגְּוִיּוֹת הַמְּרֻטָּשׁוֹת
וְהָאֵיבָרִים שֶׁנִּקְטְעוּ וּשְׁלוּלִיּוֹת הַדָּם
שֶׁאֵינָן יְבֵשׁוֹת לְעוֹלָם?)

לִפְעָמִים אֲנִי מְבַקֵּשׁ לָלֶכֶת לִמְקוֹמֹות
שֶׁאֵינָם. לִפְנֵי שָׁנִים
הִמְרִיאוּ דִּמְיוֹנַי עַל כַּנְפֵי מְטוֹסִים חֲלוֹמִיִּים
אֶל נִבְכֵי הָעוֹלָם, אֶל אֵינְסוֹפָיו הַקְּסוּמִים
אֲבָל הָאוֹפְצְיָה הַזֹּאת בֻּזְבְּזָה זֶה מִכְּבָר
אֲפִלּוּ הַמְּצִיאוּת הַמְּדֻמָּה עַל הַצָּג רְגִילָה כְּמוֹ זוֹ שֶׁיֶּשְׁנָה
שֶׁמִּמֶּנָּה אֲנִי מְבַקֵּש לָלֶכֶת לִמְקוֹמוֹת שֶׁאֵינָם

אֶתְמוֹל נָסַעְתִּי בָּרַכֶּבֶת לִפְגֹּשׁ חָבֵר.
פְּגִישָׁה בְּתַחֲנַת רַכֶּבֶת תָּמִיד עוֹשָׂה לִי מַשֶּׁהוּ
וְדַוְקָא תַּחֲנַת בֵּינַיִם נִדַּחַת בְּמִקְצָת
כָּזוֹ שֶׁמַּמְתִּין בָּהּ חָבֵר.
בָּרֶקַע עוֹלִים דַּפִּים מִסֵּפֶר יָשָׁן
עָשָׁן מִתְעַרְבֵּל בְּסֶרֶט שָׁחוֹר לָבָן
זִכְרוֹנוֹת מֵרַכֶּבֶת הָעֵמֶק שֶׁל יַלְדוּתִי
וְחָבֵר כָּאן וְעַכְשָׁו.
הָאֲנָשִׁים סָבִיב נְמוֹגִים
הַשִּׂיחָה מִסְתַּעֶפֶת וּמִשְׂתּוֹחַחַת
וְרֵאשִׁית שֶׁל תִּקְוָה יְרֻקָּה נִמְשַׁחַת
עַל הַמָּקוֹם שֶׁיֶּשְׁנוֹ