מטאטא הרחובות

אֵין שׁוּמְדָּבָר מָדוּד אוֹ מְדֻיָּק
בִּתְנוּעוֹת הַמַּטְאֲטֵא שֶׁבְּיָדָיו.

הֲרֵי לוּ הָיָה וְלוּ נִסְחַפְנוּ בַּתֵּאוּר
וְיָצַקְנוּ מַשְׁמָעוּת לְגַבּוֹ הַכָּפוּף
וְהָרָכוּן,
לַזָּרוּת הַבּוֹקַעַת מִשְֹּפָתָיו
וּלְסֵרוּבַן לִלְגֹּם מַיִם

הָיִינוּ יוֹצְרִים דְּמוּת מֻפְרֶכֶת
שֶׁהָיְתָה מְאַפְשֶׁרֶת לָנוּ
לִזְקֹף קוֹמָתֵנוּ בְּגַּאֲוָה
בְּלִי לוֹמַר בֹּקֶר טוֹב אוֹ
שְׁתֵה, חַם הַיּוֹם.
שְׁתֵה.