פרופסור ורשבסקי

פְּרוֹפֶסוֹר וַרְשָׁבְסְקִי אָמַר:
"אֲנִי מַאֲמִין גָּדוֹל
בַּתְּנוּעָה הָרוֹמַנְטִית. הִיא
אִפְשְׁרָה לָאָדָם לָמוּת
צָעִיר וְיָפֶה וְגִבּוֹר,
וְאָז הוּא הָיָה מְקָבֵּל
הַצְדָעוֹת וְקִינוֹת וּדְמָעוֹת
שֶׁל נָשִׁים אֲצִילוֹת-מוֹצָא.
הַכַּדוּר בָּעַר בְּלִבּוֹ,
הַשַּׁחֶפֶת כִּלְּתָה רֵאוֹתָיו,
הוּא נִבְלַע בֵּין גַּלֵּי לָה-מָאנְשׁ.
לְמוֹתוֹ הָיְתָה מַשְׁמָעוּת.
הוּא לֹא נָפַח נִשְׁמָתוֹ
קָאקֶער זָקֵן וְחָלוּשׁ,
בֵּין זְרִיקָה מִידֵי אָחוֹת
רוּסִיָּה, לְבֵין רַחֲצָה
בִּידֵי פִילִיפִּינִית רָזָה.
אֲנִי מְשֻּכְנָע שֶׁיֵּשׁ
לְהָשִׁיב תּוֹחֶלֶת חַיִּים
לִשְׁלוֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנִים,
כְּמוֹ בַּיָּמִים הַטּוֹבִים.
שְׁלוֹשִים וָשֶׁבַע שָׁנִים
לַחֲתִיכָה זֶה דַּי
וְהוֹתֵר. אֶפְשָׁר לְהַסְפִּיק
לְהוֹלִיד יְלָדִים וְלִיצֹר
יְצִירוֹת בַּעֲלוֹת הַשְׁפָּעָה,
לֶאֶהֹב וְלִסְבֹּל. שְׁלוֹשִׁים
וָשֶׁבַע שָׁנִים זֶה מַסְפִּיק.
הַמְּדִינָה צְרִיכָה לְהַגְבִּיל
אֶת מִסְפַּר הַקְּשִׁישִׁים, בְּהֶתְאֵם
לְהִתְפַּלְּגוּת נוֹרְמַלִית, אֲשֶׁר
הַתּוֹחֶלֶת שֶׁלָּהּ שְׁלוֹשִׁים
וָשֶׁבַע שָׁנִים, וְשׁוֹנוּת
לֹא גְּדוֹלָה. הִזְדַּמְּנוּת
לִחְיוֹת עַד גִּיל חֲמִישִׁים
תִּנָּתֵן לִגְדוֹלֵי הָאֻמָּה,
כִּפְרָס עַל הֶשֵּׂגֵיהֶם.
יֶשׁ לְבַטֵּל אֶת הַחִסּוּן
נֶגֶד שַׁחֶפֶת. וְאָז
שׁוּב נוּכַל לְקַיֵּם
תְּנוּעָה רוֹמַנְטִית נָאָה."
פְּרוֹפֶסוֹר וַרְשָׁבְסְקִי שָׁתַק,
קִנַּח אֶת אַפּוֹ הָאָדֹם
בְּמִמְחָטָה גְּדוֹלָה
וּמְשֻׁבֶּצֶת, עָשָׂה
צַעַד בִּלְתִי זָהִיר
וּמָעַד עַל מַדְרֵגָה. אֲבָל
לֹא קָרָה לוֹ דָּבָר:
הוּא רַק נָקַע רֶגֶל.