רשימות פברואר

– נסיון מס' 1:
אנו עומדים בשעריו של חודש שני להשקת דג-אנונימי? ותקווה רבה בלבנו (הוֹ!). לצד עבודה קשה שתוצרתהּ הגליון הנכחי, קצרנו שבחים ו – – –

– נסיון מס' 2:
לאחר פרסום הגליון הראשון וקצירת השבחים הבלתי-נלאית והקשה מנשוא, עייפנו ולכן – – –

– נסיון מס' 3:
בחדשו הראשון הציפו את הדג (?) תגובות חיוביות רבות מקוראים-ארעיים ומבקרימשונים, כמו גם השתלחויות חסרות-רסן ופרועות הקוראות להשמדתו המיידית של הדג – מיד, ובדיעבד.

כל אלה שבים ומשכנעים אותנו בנחיצותו של מפעל-תרבות על-ממסדי, אל-ממסדי או תת-ממסדי, אפילו. ועד שימוסד, אם ימוסד, ויהפוך לפוסטר דו-ממדי בחדר השינה
של ההורים והסבים, עליכם לכווץ שפתותיכם בתנועת 'פווּ' אשר היא היא, היא זו שתניע את מפרשיה של ספינת הדג שתוּם-הזימים, השטה על מימי רשת המלים העבריות בגאון וללא פחד.

ומהו ה – 'פווּ', אמכך?
קיים חלל-סוחף סביב הגדרת מלה זו, ומרכזו במילון העברי
של אבן-שושן, ועלכן:

פוו [ש"ע] אבסטראקטי-פעיל פוּ פ"ע, לועזי. א. מצלול אונומטופאי המבטא פעולה הכרוכה בנשיפה. ב. נשיפה לצורך קירור לטמפרטורה הרצויה. ג. נשיפה לצורך הטסת חֶפֶצְקַל ו/או נייד ממקום למקום. [-פוּוֹ, פוּוֶ].

"הַגְדָּרָה אֵינָה רוּחַ הָעוֹבֶרֶת דֶּרֶךְ צִנּוֹר -", כתב ח. לסקלי. ההגדרה – לעיל, הצינור – אתם בפיתחו. והרוח – אם חלפה לה לרגע, תִּשּׁוֹב שוב בבואכם פה.

" הַקְשָׁבָה / הִיא הַבַּיִת שֶׁהִיא בּוֹנַה לְעַצְמָהּ / בְּתוֹךְ הַבַּיִת שֶׁבָּנוּ לָה" המשיך המשורר, ומבין רחשי ה'פווּ' ההומים – לנו נותר להקשיב ולבנות.