שיר אהבה ירושלמי I

אַהֲבַת-אִשָּׁה, כְּשֶׁלֶּאֱהֹב הָיָה
לְהָנִיחַ אַבְנֵי פְּסֵיפָס קְטַנּוֹת
צִבְעוֹנִיּוֹת, בְּרִקְמַת פָּנִים סְתוּרָה.

תְּשׁוּקַת אָבָק הָיְתָה קְשׁוּיָה
בְּנִיעוֹת אֶצְבְּעוֹתַי בַּהֲנִיחִי
אֶת רִבּוּעֵי הָאֶבֶן הַדְּלִילִים.

לֶאֱהֹב אִשָּׁה בִּירוּשָׁלַיִם הָיָה מִשְׁקַל
עוֹפֶרֶת שֶׁלָּמְדָה לָעוּף, בִּשְׁכוּנוֹתֶיהָ
הַזְּקֵנוֹת.
הָיָה לְהָנִיחַ אֲבָנִים מְהֻקְצָעוֹת
לְפֶתַח חַלּוֹנוֹת טְרוּקִים.