שלושה שירים מתוך המחזור "אסוציאציות למלה מסע"

ציאניד

הַשִּׁיר הַזֶּה הוּא כִּתַת יוֹרִים.
כֹּל שׁוּרָה הִיא יוֹרֶה.
אִם הָיִיתָ אִישׁ מוֹסָד הָיָה לְךָ עַכְשָׁיו
כָּדוּר צִיאָנִיד קָטָן
בִּמְקוֹם שֵׁן טוֹחֶנֶת
וְהָיִיתָ חוֹשֵׁב: זֶה לֹא עוֹזֵר לִי
יוֹתֵר מִדָי
בַּמַּצָּב הַנּוֹכְחִי.

לְשׁוּרָה אָחָת יֵשׁ כָּדוּר סְרָק בַּקָּנֶה.
זֹאת הַשּׁוּרָה הַנּוֹכְחִית; הִיא אֵינָה יוֹדַעַת.
אִם הָיִיתָ אִישׁ מוֹסָד וָדַאי הָיִיתָ מַבְחִין בַּהּ
(הוֹדוֹת לָאִמוּנִים, לַנִּסָיוֹן, לַחָדוּת הַטִּבְעִית)
מַבִּיט לְתוֹךְ עֵינֵיהַ וּלְרֶגַע מְדַמְיֵן אוֹתָה
רוֹאֶה אֶת דַּמְךָ בַּלֵּילוֹת
עַל קִירוֹת חָלוֹם לְבָנִים.

שעון מעורר

אֲנִי נֵעוֹר מִשְּׁנָתִי –
נֵעוֹר, שֶׁהִיא הַטָּיה לֹא לַחֲלוּטִין סְטַנְדַרְטִית
שֶׁל הַשֹּׁרֶש ע.ו.ר.
דָּם עוֹר וְתִמְרוֹת עָשָׁן, אָבָל דָּיֵּנוּ
בְּאֶרְמֵזִים תָּנָ"כִיִים דָּיֵּנוּ
בֵּגִּירוּי הַמְּתַקְתֶּק דָּיֵּנוּ
בַּזְּמָן הָחוֹלֵף בֵּין הַשְּׂעָרוֹת
שֶׁל זְרוֹעִי הַחִוֶּרֶת.
אֵשׁ לֹא תִּרְאוּ כָּאן גָּם לֹא פְּרוֹבוֹקַצְיוֹת רָק זְרוֹעוֹת
חִוְּרוֹת: עֹצְמָה עִוֶּרֶת.
בְּכֹחַ הַזְּרוֹעַ אֲנִי מְסַיֵּם אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה כָּאן.

ספסל

בְּכֵאֵב מְהֻסָּס קִבַּלְתִּי מִיָּד הַנֵּהָג
כַּרְטִיס וְחֹפֶן מַטְבֵּעוֹת.
הַסִּבּה לַכֵּאֵב הַמְּהֻסַּס לֹא הָיְתָה נְעוּצָה
בְּצִבְעוֹ שֶׁל הַלַּיְלָה הַמְּקֻמַּט
אוֹ
בְּפִטְפּוּטַם הָאִלֵּם שֶׁל גַּלְגָּלֵי הָאוֹטוֹבּוּס, הַמְּרֻקָּנִים כְּמוֹ הַלַּיְלָה הַמְּקֻמָּט –
הִיא הָיְתָה נְעוּצָה
בְּגַב יָדִי.
מִבַּעַד לָחֲלוֹנוֹת הַמְּמֹרָקִים בּאַכְזָרִיוּת
רָאִיתִי אֶת תָּחֲנַת
הָאוֹטוֹבּוּס הָרֵיקָה מֵאָדָם; לְקוֹל
אַכְזָרִיוּתָה שֶׁל נַהֲמַת הַמָּנוֹעַ
צָפִיתִי
בְּמוֹתוֹ הַשָּׁקֵט שֶׁל הַסַּפְסָל.