תינוק לילי

תִּינוֹק לֹא יָכוֹל לְהִסתּוֹבֵב בַּלַּיְלָה.
כְּשֶׁהוּא מִסְתּוֹבֵב אֵלַי כָּךְ, מִתּוֹךְ אֵדֵי נְשִׁימָתוֹ,
הוּא שְׁלוּחַ הָאֱלֹהִים.

יֵשׁ רִיצוֹת סְפוּרוֹת שֶׁלֹא תֵּעַדְתִּי
בְּיוֹמָנִי תְּאֵב הַבֶּצַע.
גַּם בְּנוֹגֵעַ לָזֹאת
הוּא חֲסַר מַעְצוֹרִים.

אֶת חֶטְאִי הַזּוֹרֵחַ
הִשְׁאַרְתִּי עַל שְׁבִיל בַּדֶּרֶך לְמַטָּה
וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי עַד
סָמוּךְ לַשּׁמֶשׁ
הִיא לִטְּפָה אֶת כְּנָפַי
בְּחֶמְלַת אֲבָדוֹן.