*

עַל שָׁטִיחַ הַצֶמֶר הַבָּהִיר,
בְּסָמוּךְ לָרָדִיאָטוֹר הַלָּבָן שֶׁיוּבָל כִּבָּה שׁוּב וְשׁוּב
שָׁאַלְת אוֹתִי הֵיכָן לָמַדְתִּי לָשִׁיר.
אֲנִי זָכַרְתִּי לְסַפֵּר לָךְ אֵיךְ עִם בֹּא הָעֶרֶב דּוֹמֶה הַשָּׂדֶה
לְחֲצָאִית קְפָלִים מַשְׁחִירָה;      אָחָר כָּךְ שַׁרְתִּי.

הִקְפַּדְתִּי לִשְׁתּוֹק בִּזְמָן שֶׁדִּיבַּרְת
אַף עַל פִּי שֶׁדָּעֲתִי לֹא הָיְתָה נְתוּנָה
לְגִינוּנִים,   וְלַמְרוֹת שְׁקּוֹלךְ הִזְכִּיר לִי רֶסֶס מַמְטֵרוֹת
בְּאוֹגוּסְט, הַגּוֹרֵם לִי לָרֹב לַעֲצוֹם אֶת עֵינָי
וְלִצְוֹוחַ כְּפֶתִי בְּחוֹם.