אבל רוחות החורף די טובות

שירה לא תבוא אל אדם; אדם יבוא אל שירה. יבוא סתו; יבוא חורף; עונה שאחרי; שלפני – הקור.
אבל ימשיך אדם לנבור – – –

וּבַלֵּילוֹת הָאֲדָמָה נוֹפֶלֶת
מִכָּל הַכּוֹכָבִים אֶל הַבְּדִידוּת

(ר.מ. רילקה)

זה רגע בו נולדת שירה. התכנסות בין אדם למלה – הרחבה – פניה, הסטה, סטייה, צידוד, ביטול וחיפוש בביטול; ושׁיבה.
לא יחל מן ההתחלה, מן אב גדול ואם; מראשית השיר; כי נקודת זמן קטנה, ממנה עוד יצא אדם אל נדודים בין כדורים תועים של שחקן מלים כמוךָ; ויהדף… וינשוב, עד שׂיבה.

וישנם שמבכרים את כל ההדיפה הזו, את כל ההדיפה הזריזה המזורזת הזו, וישנם שעומדים כרוכים אל תרנים מול משבי הסופות רק כדי ליפול אל תוך ריק שכזה המכונה "שִׁירָה".

—–o—–

אֲנִי מוֹצִיא נְיָר וְעִפָּרוֹן, וּמְצַיֵּר לְךָ שִׁיר:
הַיָּם סוֹעֵר כַּפּוֹת רַגְלֶיךָ שׁוֹקְעוֹת מִתְעַטְּפוֹת

בְּחוֹל רָטֹב, רֵיחַ שֶׁל אַצּוֹת וּמֶלַח, וְקִילוֹמֶטְרִים שֶׁל כָּחֹל
שְׁבוּרִים פַּסֵּי לָבָן. עַכְשָׁו אַתָּה זוֹכֵר,

לַמְרוֹת שֶׁכָּכָה לֹא קָרָה אַף פַּעַם. אַתָּה מֵרִים אֶת מַבָּטְךָ
וְזוֹכֵר הַכֹּל.

(אמיר אור)

—–o—–