זה דג
דָּג-אֲנוֹנִימִי? (/( כְּתַב-עֵת מְקֻוָּן לְשִירָה עִבְרִית, גִּלָיוֹן מס. 10 )/) סְתָו א', תשס"ב
מערכת: תומר ליכטש, אלעד יעקבי וגלעד מעיין
?כּיצד לשלוח ?ארכיון הדּג

לדפדוף השתמש/י בחץ



מריק לכנר
אתמוֹל
ערבי הקראה, רבי-שיח וכיו"ב לחודש זה
מכתבים למערכת
תלונות, נאצות, אכזבות ושאר עניינים שעל הפרק
המדריך המלא-מדיי
איך לפרסם שירה/מאמר/ביקורת וכיו"ב בדג? | המדריך
?ארכיון הדג
ארכיון גליונות קודמים
דְּבַר הַדָּג
---------------------------------------------------------------------------------------------------------
אבל רוחות החורף די טובות


שירה לא תבוא אל אדם; אדם יבוא אל שירה. יבוא סתו; יבוא חורף; עונה שאחרי; שלפני - הקור.
אבל ימשיך אדם לנבור - - -


וּבַלֵּילוֹת הָאֲדָמָה נוֹפֶלֶת
מִכָּל הַכּוֹכָבִים אֶל הַבְּדִידוּת

(ר.מ. רילקה)

זה רגע בו נולדת שירה. התכנסות בין אדם למלה - הרחבה - פניה, הסטה, סטייה, צידוד, ביטול וחיפוש בביטול; ושׁיבה.
לא יחל מן ההתחלה, מן אב גדול ואם; מראשית השיר; כי נקודת זמן קטנה, ממנה עוד יצא אדם אל נדודים בין כדורים תועים של שחקן מלים כמוךָ; ויהדף... וינשוב, עד שׂיבה.

וישנם שמבכרים את כל ההדיפה הזו, את כל ההדיפה הזריזה המזורזת הזו, וישנם שעומדים כרוכים אל תרנים מול משבי הסופות רק כדי ליפול אל תוך ריק שכזה המכונה "שִׁירָה".



-----o-----


אֲנִי מוֹצִיא נְיָר וְעִפָּרוֹן, וּמְצַיֵּר לְךָ שִׁיר:
הַיָּם סוֹעֵר כַּפּוֹת רַגְלֶיךָ שׁוֹקְעוֹת מִתְעַטְּפוֹת

בְּחוֹל רָטֹב, רֵיחַ שֶׁל אַצּוֹת וּמֶלַח, וְקִילוֹמֶטְרִים שֶׁל כָּחֹל
שְׁבוּרִים פַּסֵּי לָבָן. עַכְשָׁו אַתָּה זוֹכֵר,

לַמְרוֹת שֶׁכָּכָה לֹא קָרָה אַף פַּעַם. אַתָּה מֵרִים אֶת מַבָּטְךָ
וְזוֹכֵר הַכֹּל.

       (אמיר אור)


-----o-----



דפדף קדימה

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
 1 | ?דג-אנונימי אַלְפַּיִים-אַלְפַּיִים ואחת (ז) כָּל הַזְּכוּיוֹת שְמוּרוֹת לְדָּג-אֲנוֹנִימִי? | סוּפּוֹרְטֶד בָּיי אִינְפְלוֹוּ פּרוֹגִ'אֶקְט אוֹן קוֹרְקִי.נֵט