מן הביקורת

אזכור בספר

כבר בשמו מופיע סימן שאלה, כאילו כתב־העת מוקם ומוטל בספק בעת ובעונה אחת.

הדג כיוון גבוה מביצות דקדנטיות אלה, בהן שקעה התרבות העברית, לאותן פסגות בהן ספרות אמיתית נוצרת, למפגש החי בין מילים, למהפכה תרבותית המקימה משוררים וסופרים.

מצאתי שם רוח רעננה. הם לא חוזרים על הידוע; הם מחפשים את הבלתי־ידוע. הם מגיבים כבלתי־צפוי.

זהו כתב־עת שראוי לתשומת־לב הן בשל תכניו והן בשל המסגרת שהוא פועל בה, באינטרנט.

אם כך, אולי יש בכל זאת שירה. אומנם לא בבתי הקפה, לא על המדפים בחנויות או בבתים, אלא שם, במעמקי הרשת.

האתר מעוצב ומתנהל באווירה כבדה, מיושנת מעט, והניחוח הכללי הוא של עשן מקטרות בסלון ספרותי של פעם. הטקסטים בשירים מנוקדים בקפידה, וכל מילה באתר, כל משפט שולי – הוא פנינה לשונית.

מגזין אינטליגנטי ולא מסחרי שניכרת בו רצינות, אהבה למלה הכתובה וחיפוש דרך.