דְּבַר הַדָּג

סוף סוף אנו עדים למהפך אמיתי בעולם השירה העברית! ניתוב עיסוקם הספרותי של אי אילו משוררים אל כיוונים עסקניים (הפיכת חברבורות של ממש); ניתוב, ולמעשה נטישה של עמדה שירית, כשלעצמה כה דל היה כוחה עד שלא עוררה ולו זיע או ניד אחד בעולם החיצון לה. כנראה הרגישו אלה, שתפישת עמדת־מפתח בפקידות הספרותית הארצישראלית היא המשך נאות לדרכם, ולא פעילות שירית גרידא, רחמנא ליצלן.

בפתח שנה שניה של פעילות שירית, נדגיש את העקרון האחד המניע דפים אלו שלפניכם: הפעילות השירית. הדג? עודנו (וכך ישאר) מסגרת עצמאית, זרה, חירותו מעָנְיוֹ, עניינו באהבה לשירה.

וכפראפראזה לאב־קדמון, רוחני:

             והדג? הוא מוגלה על מרפק הממסד.