מכתבים למערכת

אני כותב מכתב זה בהתייחסות למדור ״איפוא;״ האחרון שנגע לפרסומים שלי בכתבי עת שונים. לטעמי יש צורך להסביר מדוע שלחתי ואף אישרתי את פרסומם בכתבי עת של שירים שהופיעו קודם־לכן ב"דג־אנונימי?" (בייחוד לאחר שהפולמוס הובא לידיעת הקוראים), ואבקש לעשות זאת כאן.

כאמור ב"איפוא;", אני מתכבד להיות שותף מרכזי להקמתו של "דג־אנונימי?", וכמו כן, בחודשים שבהם ערכתי את כתב העת יחד עם תומר ליכטש ואלעד יעקבי, הופיעו בו כמה וכמה שירים פרי־עטי. מאחר שלא פרסמתי שירים בכתב־עת אחר קודם לכן, ניתן לומר שאלה היו הפרסומים הראשונים שלי.

בחודשים שבהם ערכתי את כתב־העת הופיעו בו כמה וכמה שירים פרי־עטי, אלו היו פירסומי הראשונים.

כחלק מצוות העריכה של הדג באותם ימים, אני יודע שהטעם לפרסום השירים שלי היה איכותם – לפי דעתם של שלושת העורכים. עם זאת, כפי שהבנתי זמן מה לאחר מכן, מראית העין של חוסר־כשרות היא חזקה מאוד במקרה זה. אין זה מכבד אותי כיום לומר שהפרסום הראשון שלי היה בכתב־עת שנמניתי על עורכיו. לעומת זאת, אני מונה את הקמת הדג על אחד ההישגים המשמעותיים של חיי.

שיקול נוסף שהנחה אותי כאשר שלחתי את אותם השירים לכתבי־עת אחרים היא העקרות הספרותית שסבלתי ממנה בשנתיים האחרונות. מאז הקמת הדג, והפרסום בו של השירים הטובים ביותר שכתבתי עד אז, לא כתבתי שירים רבים נוספים. וכך עמדתי במצב בעייתי ללא ספק, שבו חשתי רצון עז לפרסם, אך שיריי הטובים ביותר כבר הופיעו ב"דג־אנונימי?".

לו הייתי שולח את שיריי הפחות טובים – אלה שלא הופיעו בדג – ל"עיתון 77"; או לו הייתי שולח להם את השירים בצירוף הכיתוב "שירים אלה כבר התפרסמו בכתב־עת ששמו 'דג־אנונימי?'", סיכויי להתפרסם היו קלושים. משום כך החלטתי שלא להימנע מלשלוח שירים שהתפרסמו בדג לכתבי עת אחרים. בבסיס השתלשלות עניינים זאת, כאמור, עומדת הטעות המקורית שלי כאשר פרסמתי את מיטב יצירתי בכתב־עת שהשתתפתי בעריכתו. ייתכן שהפתרון הנכון והמוסרי, בעקבות זאת, היה להימנע מלפרסם ולשמור על הנאמנות לדג, אך בחרתי שלא לעשות זאת.

מכל מקום, אני מאמין שבחירתי לא פגעה בדג ולא הנציחה את התעלמות הממסד ממנו, כפי שנטען ב"איפוא". לראיה – הכיתוב הביוגרפי שבו נזכרת השתתפותי בהקמת הדג היא ההתייחסות הראשונה ל"דג־אנונימי?" מעל דפי "עיתון 77". כמו כן, אני מטיל ספק בכך שקוראי "עיתון 77" או עורכיו הבחינו בכך שהשירים מקורם בדג, וקשה לומר שהדבר המעיט בעיניהם מערכו.

פרסום השירים הוא, בעיני, בעיקר פגיעה אישית בחברי הדג ובקוראיו, ולכן כתבתי מכתב זה כדי להסביר את שיקוליי. אני מלא תקווה שתבינו מדוע העדפתי להצהיר על חלקי בדג, במקום על חלקי כעורך בפרסום הראשון של שיריי.