כַּפְ

כָּךְ הֶתְקֵף הִשְׁתַּנְּקוּת
בְּעִקְבוֹת פִּזּוּר הַדַּעַת, אוֹ
הִתְבַּדְּרוּת הַגּוּף
כָּךְ קִבָּעוֹן עֻבָּרִי הוּא
בְּהִתְכַּוְּצוּת הַפַּחַד (כְּמוֹ שְׁלִילַת הָאִינוּת
וּפְרִיטָתָהּ לְגוֹרְמִים – הִנֵּה שָׁד, הִנֵּה כַּפְ־רֶגֶל נָשִׁית.)
כָּךְ פּוֹטֶנְצְיָאל פּוֹסְט־סִינַפְּטִי מְעוֹרֵר
בְּהִתְפָּרְצוּת עֵרוּי תּוֹכְוְרִידִי, חוּצְמִלְמוּלְעַצְמִי.
זוֹ חֲרִיגָה מוּדַעַת, הֲנָחַת הַיְּסוֹד הִיא בְּאִי־הַנַּחַת.
כָּךְ עֲצָבִּים נִמְרָטִים לְקִמְטֵי כְּבָסִים
נִדְחָק לַקִּיר כְּמוֹ גֶּרְמָנִי, וֶרְסִיָּה חוֹזֶרֶת
שֶׁל תְּקִיעַת הַסַּכִּין.
כָּךְ בְּפָשִׁיזְם לֵילִי בְּמִטָּה לֹא מוּצַעַת
סִמּוּן גְּבוּל כִּבּוּש בֵּין שָׁד
לְכַפְ־רֶגֶל נָשִׁית.
אָךְ אַתְּ עֲצוּמָה לְלֹא נִיעַ.
פִּקְחִי עַיִן, הִסְתַּכְּלִי בִּי רוֹעֵד,
מֵזִיעַ.