✻

הַיָּם הַתִּיכוֹן מִסְתַּלְסֵל מַעֲרָבָה מֵאִתָּנוּ
אַתָּה מַמְתִּין כִּמְטַחֲוֵי הַשֶּׁקֶט
בְּעוֹדִי עוֹרֶמֶת עֲרֵמוֹת רַעַשׁ לָבָן בֵּינֵינוּ.
אֲנָשִׁים זָרִים כּוֹפִים עָלֵינוּ אֶת חִיוּכֵיהֶם הַיְּדוּעִים
מְנַתְּקִים בְּעָבְרָם קַוֵּי מַחְשְׁבוֹתֵינוּ מֶתַח גָּבוֹהַּ.
אַל תָּרִיעַ לִי, אַל תָּנִיחַ מְנָחוֹת קְטַנּוֹת לְרַגְלַי
הֲרֵי לְהַמְאִיר אֶת גּוּפְךָ בָּאתִי, לְהֵאָחֵז בְּנִשְׁמָתְךָ,
רַפֵּד אוֹתִי בִּבְשַׂרְךָ, אֶצְבַּע לֹא אֶנְקֹף
שִׁלְהֵי עֲנָנִים, שְׁלָיוֹת אֲבוּדוֹת
כָּל הָרְחוֹקִים שָׁבִים אֶל בֵּיתָם,
לִבָּם רֵיק וִידֵיהֶם מְלֵאוֹת.