שלושה מנשרים מאוחרים מדי בעניין חייו ומותו של שטרן אוטפרקוכט¶2/3

"אַתָּה – כּוֹכַב הָעֶרֶב!"
הִתְגָּרָה בִּי. אָמַרְתִּי:
מֵעוֹלָם לֹא אָמַרְתָּ
כָּלְכָּך הַרְבֶּה אֱמֶת
וּמְסֻפְּקַנִי אִם תִּכְבֹּשׁ
אוֹתָהּ שׁוּב בְּמִשְׁפָּט
קָצָר כָּלְכָּך
בְּמַהֲלַךְ
חַיֶּיךָ הַהוֹלְכִים וּקְצָרִים
יוֹמְיוֹם)
בְּיוֹם וָיּוֹם
(מִיּוֹם אֶל יוֹם אֶל יוֹם אֶל
יוֹם אֶחָד תִּתְפַּכַּח:
אֶת כָּל הָאֱמֶת לָהּ יָכֹלְתָּ
פִּרְחָח!) אֵי־פַּעַם אָמַרְתָּ)
עַכְשָׁו
וְלִי
וְכָךְ
וְכָךְ

וְכָל לַיְלָה תִּבְכֶּה בִּשְׁנָתְךָ.