נוף – נספח נבואי

כִּי יָדַעְתִּי, אַחֲרֵי מוֹתִי
וּמְשִׁיתֶם אֶת הַבָּשָׂר הַמְּמֻלָּח
מִן הַמַּיִם וְהִנַחְתֶּם
עַל שֻׁלְחַן קָרִיר מֵעֵץ וַחֲתַכְתֶּם
אֶת הַשִּׁכְבָה הָעֶלְיוֹנָה
וְ
אֶת הַשִּׁכְבָה הַתַּחְתּוֹנָה
וּ
פִּלַּחְתֶּם אֶת הַבָּשָׂר אֶל שֶׁנִּשְׁאַר
קָשׁוּי גַּם בְּחַיַּי.

(נִשְׁמַת הַמֶּלַח (כֹּה) כְּבֵדָה בְּגוּפֵיכֶם)