סימפוניה פואמית: גרמניה¶3/4

בְּיוֹרְן הוּא הַשָּׂטָן.
הַשָּׂטָן הוּא אֱלֹהִים.
בְּיוֹרְן הוּא אֱלֹהִים.

סוֹבֵב אֲנִי בְּחוּצוֹת מַיְנְץ הַעֲתִיקָה, הִיא מָגֶנְצָא הַחֲרֵבָה, וּבְיָדִי מַפָּה שֶׁאֵין בָּהּ הוֹעִיל כִּי עֵינַי קָהוּ מֵרְאוֹת מִפְּאַת חֹם הַשֶּׁמֶשׁ וְקָתֶ'רִינָה – אֲהוּבָתִי הַמַּמָּשִׁית־אַךְ־דִּמְיוֹנִית הִיא מְחַכָּה לִי. וַאֲנִי אוֹבֵד לִי, מְבוֹשֵׁש לָהּ. לִי הִיא מַשְׂאַת־לֵב אַךְ גַּם אֲבִיזָר־לִינָה. לָהּ אֲנִי לֹא־דָּבָר.
    רֹאשִׁי קוֹדֵחַ. מִי יִתֵּן וְלֹא יִתְנֵנִי לַיְלָה!
    רַד הַלַּיִל וְעוֹדֶנִּי אוֹבֵד.
סוֹבֵב אֲנִי בְּחוּצוֹת מַיְנְץ הַעֲתִיקָה – הִיא מָגֶנְצָא הַחֲרֵבָה. כְּרוּבִים נִבָּטִים אֵלַי מִלְּמַעְלָה, יְצוּרִים דָּרֵי אֶבֶן, טִיט וָמֶלֶט. אוֹמְרִים לָצוֹן וְחוֹמְדִים יִרְאָה – הֵמָּה יוֹשְׁבֵי הַשְּׁכִינָה וְאֵלֵי הַזִּימָה!

סוֹבֵב אֲנִי בְּחוּצוֹת מַיְנְץ הַעֲתִיקָה, הִיא מָגֶנְצָא הַחֲרֵבָה.
רֹאשִׁי סְחַרְחַר עָלַי. מִי יִתְנֵנִי אֵימָה?
אֲהוּבָתִי לִי מְחַכָּה וַאֲנִי מְבוֹשֵׁשׁ לָהּ.
בְּיָדִי מַפָּה, מִי יִתְנֵנִי אֵימָה.
הָאֵל לֹא אֲקַלֵּל. בְּיָדִי מַפָּה.
קִירוֹת בָּארוֹק מְעוֹרְרִים חֲמָתָהּ שֶׁל הַחַמָּה עָלַי, מְמִיטִים עָלַי חֶרְפָּה בִּדְמוּת זֵעָה שְׁדוּפָה.
הַפַּעמוֹנִים מְצַלְצְלִים, הַקָּתֶדְרֶלָה מְצִלָּה עָלַי יְגוֹנָהּ הַגּוֹתִי. חֲצוֹת.
סוֹבֵב אֲנִי בְּחוּצוֹת מַיְנְץ הַעֲתִיקָה הִיא מָגֶנְצָא הַחֲרֵבָה.
מוּטָב אֶכְסֶּה תַּחַת עֵץ, בַּכִּכָּר. אֲפַלֵּל: מִי יִתֵּן וְתִּהְיֶה זוֹ תְּנוּמָה שְׁמִּמֶּנָּהּ לֹא אֶתְעוֹרֵר.
אַיָּהּ, אֲהוּבָתִי? אַיֶּהּ. אֲנִי לָהּ מְבוֹשֵׁשׁ.

סוֹבֵב אֲנִי בְּחוּצוֹת מַיְנְץ הַעֲתִיקָה, הִיא מָגֶנְצָא הַחֲרֵבָה, וּבְיָדִי מַפָּה שֶׁאֵין בָּהּ הוֹעִיל. עֵינַי קָהוּ מֵרְאוֹת מִפְּאַת חֹם הַשֶּׁמֶשׁ וְקָתֶ'רִינָה – אֲהוּבָתִי הַמַּמָּשִׁית־אַךְ־דִּמְיוֹנִית הִיא מְחַכָּה לִי. וַאֲנִי אוֹבֵד לִי, מְבוֹשֵׁשׁ לָהּ. לִי הִיא מַשְׂאַת־לֵב אַךְ גַּם אֲבִיזָר־לִינָה: לָהּ אֲנִי לֹא־דָּבָר.