חזון אחרית הלילות

פְּרִי בָּשֵׁל מְאַבֵּד מִיצוֹ, נָסוֹג אֶל גַּרְעִינוֹ
מִלִּים יָפוֹת נִתָּקוֹת מִן הַדַּף, נִדְבָּקוֹת בְּקַרְקָעִית הַקֵּבָה
צוּרוֹת גֵּיאוֹמֶטְרִיּוֹת מִתְעַגְּלוֹת לִפְּלוֹנְטֶר
שָׂדֶה – עָלָיו חֲצָבִים וְרֻדִּים קוֹרְסִים מַטָּה

וַאֲנִי שׁוֹמַעַת בָּרָדְיוֹ תָּכְנִית־יוֹמִית־קְבוּעָה
"הָעִבְרִית הִיא אֲסוּפָה שֶׁל..." הוּא אוֹמֵר
וַאֲנִי מְהַנְהֶנֶת בִּתְבוּנָה

הַלַּיְלָה נִמְלָט הַחַמָּה דּוֹלֶקֶת בְּמַסַּע הַכְחָשָׁה
הַשֵּׂעָר שֶׁל הַיֶּלֶד מִשְׁתּוֹלֵל תַּחַת הַיָּד הַעֲדִינָה
קַרְקָעִיּוֹת הֵן הַקַּרְקַע הָעוֹלָה
וַאֲפִלּוּ אֲנִי שָׁם נִגְמֶרֶת אֶל מִתַּחַת רַגְלַי

וַאֲנִי סוֹגֶרֶת אֶת הַחַלּוֹן, לוֹחֶצֶת עַל 'הַקְלָטָה'
הוּא אוֹמֵר "יֵשׁ מַצָּבִים בָּהֶם יֵשׁ חֲרִיגָה..."
וַאֲנִי רוֹשֶׁמֶת אָסוֹצְיָאצְיוֹת לַמִּלָּה 'חֲרִיגָה'