מכתבים למערכת

אנסה להשיב על טענותיך אחת־אחת. אתה טוען שהידברות תרבותית רב־דורית חייבת להעשות, אחרת נאבד, לטענתך, את שורשינו התרבותיים ונגביר את תלישותו של הדור ההולך מן הדור הבא. כמו כן אתה מסתייג מלשמר את התרבות הישנה, אולם אתה מציע לנהל איתה דו־שיח מתמיד. מה לכל אלה ולסוגית התאריך? יותר מכך – האם לדעתך כתב־עת בעברית, הפועל בסביבה טכנולוגית חדשה, כפי שציינת, תוך נסיון להדגיש את "עבריותו" ואת מקורותיו, האם כתב־עת זה אינו מקיים דו־שיח מתמיד עם התרבות שנשאה אותו על כתפיה עד כה? גם אם הוא מכה בה, כטפוח ילד בכתפי אביו, אותו נסיון לאותת לאב המגונן שהגיעה העת להוריד את ילדו מן הכתפיים ולראותו הולך את צעדיו הראשונים ורץ ונעלם... האם כל הדינמיקה הזו נעלמת בשל השימוש המודרני, ולא אסתיר זאת – הנוח כלכך – בלוח השנה הגריגוריאני? אינני מרגיש שההמשך התרבותי שמנסה להבנות כאן, השלוחה העברית שמנסה להשלח כאן, אינני חש שהיא נגדעת או נקטעת בשל הסממנים המערביים שלה. עניין נוסף שהכה בי סנוורים: במכתבך היה ציון העובדה ש"כמעט דור שלם מבניה ואבותיה [של האומה היהודית? העברית? הישראלית?] נמחקו זה לא מכבר." כל זה עלול להיות עצוב אם תדייק בפרטיך ותגיד מתי ומי, ובעיקר – מה קשר עניין זה של חורבן, כפי שכינה זאת אצ"ג, שעליו אני משער שאתה מדבר, לעניין התיארוך העברי? האם זה משנה אם נחגוג את אבלינו ביאהר צייט, נר זיכרון ותפילה או בטקס אלטרנטיבי עם גיטרות ושירי פינק פלויד? [ת.ל.]