כוסו של הורדוס

כּוֹסוֹ שֶׁל הוֹרְדוּס בְּגוֹדְשָׁה זוֹלֶגֶת
גֶּשֶׁם קַל עַל
יְרוּשָׁלָיִם, אֲנִי לוֹכֵד בְּפִי טִפּוֹת
וּמִשְׁתַכֵּר אֶל דְּמוּת אִשָׁה.

עַנְפֵי הָעֵץ מְעַפְעֵפִים, לַחְפּוֹף
מָלוּחַ מֵעָלָיו, הָרוּחַ מְסָרֶקֶת אֶת
שֵיעַר הָאֹרֶן הַדָּלִיל.

אִשָׁה זוֹלֶגֶת בְּגוֹדְשָׁה יֵינוֹת
מְגוּוָנִים עַל
שֵׂיעָרִי, אֲנִי פּוֹתֵחַ פֶּה לִלְגֹם
אַךְ כְּבָר
הֻשְׁבָה הַכּוֹס אֶל מַדָּפָהּ וּכְבָר
קָרַא הַמֶּלֶך בּיָדָיו, קָם בֹּקֶר
וּמְחַטֵי הָאֹרֶן
יַבְשׁוּ מֵרַכּוּתָם.