✻

גֶּשֶׁם הֵחֵל לָרֶדֶת בְּחֲמֵשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר.
הַמְּכוֹנִיוֹת נִרְאוּ כָּעַדַת אוֹחֲזֵי לַפִּידִים
לְאוֹרֵך כְּבִישׁ מִסְפָּר אַרְבַּע,
וּדְפִיקוֹת הַמַּיִם עַל מַכֹּלֶת הַפָּח הִבְרִיחוּ אֶת הַיוֹנִים.

"וְאֵיזוֹ טוֹבָה תִּצְמָח לָךְ מִכֹּל זֶה?"
שָׁאַלְת לְאָחָר שֶסִּפַּרְתִּי לָךְ שֶׁשִּׁחְרַרְתִּי אֶת
דָּגֵי הַזָּהָב בַּשְּׁלוּלִית לְיַד הַשָּׂדֶה
וְשַׂמְת אֶת זֵר הָחַרְדָלִים בַּכּוֹס הַגְּבוֹהַה
עִם שְׁאֵרִית הַתֶּה.