מטפיזיקה 1

הִיא צָפָה בַּנָּהָר הַחוּם,
צוֹחֶקֶת אֶת בְּכִי לִדְתָּהּ
וּמְנִידָה רֹאשָׁהּ אֶל הַגָּדָה.

הַבְּכִי הָאָפֵל שׁוֹטֵף אֶת
לֹבֶן עֵירֻמָּה, מַחְלִיק עַל
זְרוֹעוֹתֶיהָ וְעַל שִׁפּוּלֵי בִּטְנָהּ.

בַּאֲנָחָה הִיא מְנִיחָה יָדָהּ
עַל קַו הַמַּיִם, שׁוֹתָה אֶת מֵי
הַבֹּץ וּמְקִיאָה בְּפֶרֶץ חוּם.

הִיא עוֹצֶמֶת אֶת עֵינֶיהָ
וְצוֹלֶלֶת מַטָּה, טוֹבֶלֶת
אֶצְבָּעוֹת בָּרֶפֶשׁ וְלִבָּהּ הוֹלֵם.

לְאַט עוֹלָה בַּמַּיִם, הַחַמְצָן
הַמִּתְכַּלֶּה בְּרֵאוֹתֶיהָ מָתוֹק
לְהִתְפּוֹצֵץ.

הִיא צָפָה שׁוּב, יְרֵכֶיהָ
הַנִּגְלוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ, אוֹחֶזֶת בַּגָּדָה,
יוֹרֶקֶת לְשָׁדָהּ בָּעֵץ.