ג'סיקה רוזנפלד/מזמור לסוף היום
|
|
כָּל יוֹם נוֹלָד
וּרְשִׁימָה
בְּכִיסוֹ.
רְשִׁימָה וּסְטִיָּה.
רְשִׁימָה וְאֵפֶר גּוּפָתוֹ הַשְּׂרוּפָה.
רוֹחַב הַיּוֹם אֵינוֹ מְשַׁנֶּה
אִם יִתְפַּשֵּׁט מַהֵר וּמְעֻרְפָּל
כְּמוֹ נוֹף מֵחַלּוֹן הָרַכֶּבֶת.
זֶה לֹא מְשַׁנֶּה.
הַיּוֹם מֻקְטָן אֶלְתּוֹךְ:
מַה נַּעֲשָׂה.
מַה לֹּא.
(הָרְשִׁימָה נִשְׁאֶרֶת
וּמְדַלְּגִים מֵעָלֶיהָ אַחַרְכָּך.)
זֶה פֶּלֶא שֶׁהַיּוֹם
נוֹשֵׁם
בִּכְלָל, מְטַיֵּל
אֶת אָרְכּוֹ הַמָּלֵא
שֶׁמֶשׁ אֶל יָרֵחַ
טוֹוֶה תַּבְנִיּוֹת
וְרוּחַ תַּחְתִּית.
בּוֹאוּ, נְשַׁחְרֵר אֶת הַיּוֹם.
בּוֹאוּ, נְחַלֵּץ אֶת מֻטַּת כְּנָפָיו,
אֶת אַ פְּ רַ קְ דָ נ וֹ הַ בִּ לְ תִ י צָ פ וּ י.
וּתְנוּ לְכָל יוֹם
לְהִוָּלֵד
רֵיק
עִם כִּיסִים
לְמַלְאָם בְּסוֹף־יוֹם,
בְּשֶׁקֶט
וּבְהַפְתָעָ |