קַח דַּף נְיָר רֵיק וּרְשֹׁם עָלָיו אֶת הַצֵּרוּף הַלְּשׁוֹנִי הַנִּמְהָר:
"אֶצְבַּע הַגּוֹרָל". עֲשֵׂה זֹאת פַּעַם אַחַת וִיחִידָה.
אַחַר־כָּךְ תּוּכַל לְהִתְעַנֵּג עַל הַפֶּשַׁע
הַמֻּשְׁלָם הַיָּחִיד שֶׁבִּצַּעְתָּ
מֵעוֹדְךָ.
כִּתְרֵיסַר מְשׁוֹרְרִים נִקְטְלוּ כְּבַר בֶּעָבָר עַל־יְדֵי צֵרוּפִים דּוֹמִים.
רַבִּים אֲחֵרִים חָלוּ אֲנוּשׁוֹת וְשָׁמְעוּ
אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הָרַעַם הַמַּחְרִיד אֶת מְנוּחָתָם שֶׁל הַמְּאֻבָּנִים.
בְּכָל־זֹאת אַתָּה מִסְתַּכֵּן. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁתִּסְתַּכֵּן.
אֲנִי מַמְשִׁיךְ לִטְעֹן זֹאת בְּעִקְשׁוּת בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת הַנּוֹפֶלֶת לְיָדַי.
הַבְּרֵרָה הָאַחֶרֶת הִיא לְפָרֶק אֶת הַצֵּרוּף הַלֹא צוֹדֵק, הָאַ־סִימֶטְרִי, הַמְּזֻיָּף.
אֶת הָאֶצְבַּע נִתָּן לְהָשִׁיב אֶל הַיָּד
שֶׁנִיתַּצְתָּ בְּשָׁעָה שֶׁהִתְעוֹרַרְתָּ, בְּמַפְתִּיעַ, מֵחֲלוֹם בִּיעוּתִים, וְאֶת הַגּוֹרָל
אֶפְשָׁר לִמְכֹּר לַטִּפְּשִׁים כְּעִסְקַת חַבִילָה תַּיָּרוּתִית. מַרְאֵהוּ שֶׁל אִי מְנֻמנָם בַּשֶּׁמֶשׁ
מוֹלִיךְ אוֹתָם שׁוֹלָל.
אִי שָׁקֵט שֶׁעֵצָיו מְלַבְלְבִים בָּאָבִיב וְרוֹעֲדִים בַּגֶּשֶׁם.
אַנִי מַעְדִּיף אֶת הָאֶפְשָׁרוּת הָרִאשׁוֹנָה.
אֶת הַסַּכָּנָה שֶׁצּוּרַת יַהֲלוֹם שָׁחֹר לָהּ.
אֲבָל מַרְאֵהוּ שֶׁל אִי מְנֻמְנָם, בַּשֶּׁמֶשׁ, מוֹלִיךְ אוֹתְךָ שׁוֹלָל.
