בְּתוֹךְ הַגְּלוֹבּוּס הַמּוּאַר מִבִּפְנִים
מִתְקַיֵּם רִיק בִּלְתִּי־מֻשְׁלָם.
זֶהוּ גַּם בֵּיתָהּ שֶׁל שַׂעֲרָה אֲדֻמָּה
מִשַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ שֶׁל בּוֹנֵה הַגְּלוֹבּוּסִים.
כָּעֵת הִיא חֲתוּמָה, נְטוּלַת רָצוֹן, בְּתוֹך הֵיכַל הָאֲרָצוֹת הַצִּבְעוֹנִיוֹת.
בְּתוֹךְ הַקֻּפְסָה
שֶׁאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ בַּחוּץ וְאוֹר הַמְּנוֹרָה בִּפְנִים מְקַיְּמִים בָּהּ חַיִּים מְדֻמִּים.
עַל קִיר סָמוּךְ תְּלוּיָה תְּמוּנָה. רוֹאִים בָּהּ עֵץ וְחַיָּה הַמִּתְבּוֹנֶנֶת בָּעֵץ.
לַחַיָּה יֵשׁ עֵינַיִם וּפַרְוָה וּשְׁאֵלוֹת
אֲחֵרוֹת מֵאֵלֶּה שֶׁאֲנִי מַרְבֶּה לִשְׁאֹל לָאַחֲרוֹנָה.
אֶת הַתְּמוּנָה הַזֹּאת קִבַּלְתִּי לִפְנֵי שָׁנִים
רַבּוֹת מִידִיד
שֶׁבִּקֵּר בִּמְקוֹמוֹת אֲמִתִּיִּים הַמְּרֻחָקִים מֶרְחָק כָּלְשֶׁהוּ מִן
הַחֶדֶר הַזֶּה. עַכְשָׁו קָשֶׁה לִי לָשֵׂאת אֶת מַרְאֵהוּ שֶׁל הָעֵץ
שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה לְעוֹלָם.
גִּזְעוֹ מְחֻבָּר לְשָׁרָשִׁים מְצֻיָּרִים וַעֲנָפָיו נוֹגְעִים בַּתִּקְרָה.
בְּתוֹךְ הַגְּלוֹבּוּס הַמּוּאָר מִתְקַיֵּם הָרִיק הַבִּלְתִּי־מֻשְׁלָם
וּמֵעַל לָאֲרָצוֹת
הַמְּסֻמָּנוֹת עָלָיו
חוֹלְפִים הָעֲנָנִים.
שִׂמְחָה וּפַחַד מְמַלְאִים אוֹתִי
בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מֵגִיף אֶת הַתְּרִיסִים וּמְכַבֶּה
אֶת הָאוֹר
בַּחֶדֶר.
הַחַיָּה וְהָעֵץ יוֹצְאִים לְמַסָּעָם הַלֵּילִי
מִמֶּנוּ יָשׁוּבוּ מְפֻיָּסִים וְעִם מִלִּים בִּלְתִּי־מֻכָּרוֹת
אוֹתָן אֶלְמַד לְהָבִין בְּבוֹא הָעֵת.
בָּמִּלָּה "בֹּקֶר" אֶפְתַּח אֶת יוֹמִי
וּבַמִּלָּה "עֶרֶב" אַשְׁחִיר אֶת הַמַּרְאוֹת הַזּוֹלוֹת וְאָסִיט
מִמְּקוֹמָם אֶת עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת שֶׁל הַחַרְצִית.
רַעַשׁ כֹּה רַב יֵשׁ בַּמִּלִּים הַנֶּהֱגוֹת בְּחָפְזָה! תְּמִימוּת כֹּה רַבָּה!
