שירה לילית

בְּעִיר קְטַנָּה בְּטֶקְסָס מְשַׁלְשֵׁל אִישׁ הַחֹק מַטְבֵּעַ שֶׁל רֶבַע דּוֹלָר לִמְכוֹנַת הַקָּפֶה.
אִישׁ הַחֹק אֵינוֹ אִישׁ חֹק, אֶלָּא
נַעַר צָעִיר, חֲבוּשׁ כּוֹבַע קַסְקֵט,
הַמְּשַׁלְשֵׁל מַטְבֵּע לִמְכוֹנָה שֶׁל מַשְׁקָאוֹת קַלִּים
וּמְצַפֶּה לְפַחִית קוֹלָה הַמַחְלִיקָה אֶל הָאֶשְׁנָב.
הַזְּמָן נִמְתָּח כְּמוֹ סֶרֶט שֶׁל בּוּעוֹת חוּמוֹת־לְבַנְבָּנוֹת
שֶׁתּוֹסְסוֹת עַל הֶחָרִיץ הַסּוֹבֵב אֶת הַלְּשׁוֹנִית
שֶׁל פַּחִית הַקּוֹלָה וּמִתְגַּלְגְּלוֹת מִמֶּנָּה
אֶל לְשׁוֹנוֹ.

אִישׁ הַחֹק שׁוֹלֵף אֶת אֶקְדָחוֹ.
קוֹל נֶפֶץ נִשְׁמָע מִן הַפַּחִית.
חוּט הַמַּחְשָׁבָה נִקְטָע
וּמְדַלֵּג מִתְּכוּנוֹתָיו הַיְּדוּעוֹת שֶׁל קָפֶאִין כְּסַם מְעוֹרֵר לִתְכוּנוֹתֵיהֶם
הַיְּדוּעוֹת שֶׁל סַמִּים מְעוֹרְרֵי הֲזָיוֹת שֶׁעַל עִקְבוֹתֵיהֶם
מִתְחַקֶּה אִישׁ הַחֹק בִּצְפוֹן טֶקְסָס בְּאוֹתָן שָׁעוֹת שֶׁבָּהֵן
הוּא אֵינוֹ שׁוֹתֶה קָפֶה
וְאֵינוֹ מִתְעוֹרֵר.

אִישׁ כּוֹתֵב שִׁיר בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה.
אִישׁ־כּוֹתֵב־שִׁיר־בְּאֶמְצַע־הַלַּיְלָה
אֵינָה מִלָּה בִּשְׂפַת הַבַּנְטוּ, שֶׁכֵּן
לֵךְ תַּסְבִּיר אֶת מַשְׁמָעוּתָהּ שֶׁל כְּתִיבָה
לְמִי שֶׁשִּׁירָתוֹ מְשַׁנָּה אֶת עוֹרָהּ
לְפִי אוֹרָם שֶׁל הַכּוֹכָבִים
הַמְּרַצְּדִים עַל מָסַךְ הַמַּחְשֵׁב שֶׁל הָאִישׁ־כּוֹתֵב־שִׁיר־בְּאֶמְצַע־הַלַּיְלָה
כַּאֲשֶׁר הוּא מְנַסֶּה לְהָעִיר אֶת הַשָּׂפָה מֵרִבְצָהּ, מֵטִיחַ בָּהּ
קַוִּים מְשֻׁנָּנִים, זָוִיתִיִּים,
שֶׁאַף בַּעַל חַיִּים אֵינוֹ מֵבִין.