מכתבים למערכת

מוזר: מצד אחד ערבי קריאה מלאים של "דג אנונימי". מצד שני קולות מצוקה שמתחילים ב"ללא חשש לסָער גדול" וסופם ספר יונה, נינווה נהפכת, ובקיצור: מעי הדג. מוזר הפער בין מה שנראה כהיענות מסיבית (יחסית) להתרחשות הזו (בהפגנת שלום ממוצעת בשנה האחרונה היו פחות נוכחים מאשר בערב השירה האחרון של ה"דג" בתל אביב, ובוודאי שהיו בהן פחות אנרגיות) לבין קריאות המצוקה על קיפאון אינטרנטי סביב האתר. איך אפשר להסביר את זה?

בוודאי שיש יותר מהסבר אחד. אבל נראה לי שכדאי לחשוב בכיוון היסודות. כלומר, בכיוון של התאמת המדיום התקשורתי הזה (הרשת) לז'אנר האמנותי הזה (השיר). יש לי וידוי חושפני: השם "דג אנונימי" לא מוצא חן בעיני. דג, כלומר שתיקה. אנונימי – כלומר אנונימי. שתקן אנונימי, האם זה תיאור טוב למה שמשורר עושה? אני חושב על הדרך מדג שותק לדג של יונה, שאליו הגיע מאמר המערכת האחרון.

זה לא סתם פלפול של מתיבתא. יתכן, ואני רק מהסס כאן, שניתוק השירה מהמשורר, דבר שמתחייב כמעט מטיבו של המדיום האינטרנטי, עושה משהו בעייתי. אולי זו הסיבה שבארועים חיים (ערב הקריאה) היתה התרחשות שנעדרת מארועים אינטרנטיים. למשל: חשוב לדעת מה בערך גילו של המשורר. באינטרנט כולם בני־בלי־גיל. איך לקרוא שיר של מישהו בלי גיל? זה רק עניין אחד. העדר הפרצוף, שהוא העדר עקרוני ולא מקרי, כלומר העדר שהוא ה"תשתית" של האתוס ה"אנונימי" מקבל כמעט קריאות אי־אמון בערבי הקריאה, שכאילו טוענים נגדו. אבל זה סוג מוזר מאוד של תקשורת. כי ההיכרות השירית מתרחשת ברשת, ואז אליה צריך לחבר פרצופים ממשיים. סיפרה לי מישהי שקבעה פגישה על רקע רומנטי עם מישהו אחרי שיחות צ'ט ארוכות, שהיא כמעט התעלפה כשהוא התיישב מולה עם הז'קט עור שלו (זו מטונימיה מאופקת למה שהתיישב שם). בקיצור, אולי יש משהו שהשירה לא אוהבת באינטרנט? אולי דווקא משום השיריות ה"מוגזמת", העמידה מול טקסט נטו, כמימוש מיטבי של אתוס "מות המחבר", בלי "הפרעות" של איזו פרסונה. אבל אולי ההפרעות האלה נחוצות. שמבעד לשורות יעלה אדם. האם מישהו יכול להעלות על דעתו שאנשים כמו אצ"ג או ויזלטיר או וולך, דוגמאות מקריות, היו יכולים להיות מי שהם לו הכל היה מתרחש באינטרנט? הרי וולך (כשם על טקסט) ללא יונה (כאשה) זה רק חצי עבודה.

האם אפשר לפתור את זה באמצעים טכנולוגיים בלבד? לא נראה לי. הקלטות, תמונות ושאר פעלולים יהיו תמיד תחליף. אפשר להמיר חנות מחשבים בחנות אינטרנט, אפשר להמיר בנק בבנק אינטרנט. אבל כשמגיעים לשירה, זה הופך בעייתי.

אני לא קובע כלום, רק שואל שאלות. עובדה שבעצמי פרסמתי ב"דג" בשמחה. אבל נראה שיש כאן "אישו", כמו שאומרים היאפים, שראוי לכמה חבטות.