✻

קוֹל עֲנוֹת הַמְּרִיבָה נוֹשֵׁק יָהִיר לַחֹלִי, גּוֹמֵעַ
בְּרַעַשׁ אֶת צִדֵּי הַגָּרוֹן הַמֻּדְלָק, מַפִּיל בְּאַחַת
אֶת גְּדֵרוֹת חֶפְצֵי הַבַּיִת הַמְּצוֹפָפִים, טוֹרֵף
אֶת טְרוּנְיוֹתַיִךְ הָאֵינְסוֹפִיּוֹת.

(הָאֲוִיר הַכָּלוּא בֵּין אַרְבַּעַת רַגְלֵי הַשֻּׁלְחָן
חוֹרֵת אֶת שְׂרִיטוֹת הָעֵץ כִּתְמוּנָה בְּתוֹכֵנוּ עַד שֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת
"בָּלוֹנֵי הַגָּז שׁוּב נִגְמְרוּ, לֹא נוּכַל לְבַשֵּׁל", וְשׁוּב אָנוּ
נוֹפְלִים בְּבוּשָׁה בִּפְתִיחַת הַדֶּלֶת, כּוֹרִים אֹזֶן)

קוֹל עֲנוֹת הַמְּרִיבָה צוֹבֵעַ עַכְשָׁו בְּמֶרֶץ,
מִכְנָסַי הַקְּצָרִים הַמְּשֻׁלְשָׁלִים נִכְתָּמִים
שׁוּב וְשׁוּב, הֲלוֹךְ וּבוֹא, חַיַּי נֶחְדָּרִים
עַל יְדֵי הַהַתְחָלָה הָעֲנָקִית הַזּוֹ, וּבְלִי מֵשִׂים
יוֹרְדוֹת דְּמָעוֹת מֵעֵינַי כְּשֶׁאֲנִי מַבִּיט בְּעֵץ הַתְּאֵנָה.