הליכה לקיסריה¶12/14

הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁלָּנוּ הִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם לָכֵן
אֲנִי כּוֹרֵךְ אֶת רְצוּעוֹת הַשִּׂנְאָה מְלַפֵּף פַּעַם
אַחַר פַּעַם בְּעוֹד מִלָּה גַּסָּה כְּמוֹ כּוּסְאֶמֶּק
אוֹ לַעֲזָאזֵל אוֹ בַּת־זוֹנָה. הַכֹּל לְשֵׁם
שָׁמַיִם אֲנִי פָּשׁוּט מְנַסֶּה לְהָבִין מָתַי הָפְכָה
הָאַהֲבָה, רֶגַע, אֲנִי מְקַפֵּל אֶת הַשְּׂמִיכָה, כֵּן, הָאַהֲבָה,
מָתַי הִיא הָפְכָה לְשִׁירָה, מָתַי הִיא מָצְאָה שֶׁאֵין
כָּל הֶבְדֵּל בֵּין כְּמִיהָה לְ"כְּמֵהִין" וּבֵין צַעַר
לְ"צַעַר" וּבֵין "שָׁמַיִם" לְ"הַשָּׁמַיִם". הִיא הָאֲשֵׁמָה
בַּחֶנֶק וּבַשְּׂרֵפָה, וּבִפְקִיעַת מֵיתְרֵי הַקּוֹל מֵאַהֲבָה חֲסוּמָה.
נִשְׁמַע חִרְחוּר, עוֹד חֲזָרָה קְטַנָּה וַאֲנַחְנוּ מוּכָנִים לַהַצָּגָה
הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁלָּנוּ הִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם יָא מִזְדַּיֶּנֶת בַּת־זוֹנָה.