צִפּוֹרִים־נוּרִיּוֹת הוֹפִיעוּ בָּרָקִיעַ הַסָּגֹל־הַיָּרֹק.
מִתַּחַת לֶעָבִים רָחַשׁ הַיָּם וּמִתַּחְתָּיו בָּעֹמֶק
הַנּוֹרָא – יָם וְעוֹד יָם וּלְבַסּוֹף
מִתַּחַת לְכָל זֶה – אֶרֶץ, בָּהּ עִשְּׁנוּ גּוֹרְדֵי שְׁחָקִים
וְתִזְמוֹרוֹת כְּלֵי נְשִׁיפָה נִגְּנוּ בֵּין הַשְּׂדֵרוֹת
בְּשֶׁקֶט וְהַרְחֵק.
מְצוּדוֹת כַּבִּירוֹת בִּצְבְּצוּ בָּעֲנָנִים.
הַצְּרִיחִים, שֶׁנְּקֻדַּת הָרְאוּת שִׁנְּתַם לְלֹא הַכֵּר ,
שָׁחוּ אֵי שָׁם פְּנִימָה וְעוֹד שָׁם —
בָּרוּם הַזֶּה – נִסְלְלוּ דְּרָכִים.
לְאָן הֵן הוֹבִילוּ? הַחִידָה נִדְמְתָה בִּלְתִּי פְּתִירָה
לַחֲלוּטִין.
שׁוּב הִתְחַלֵּף הַכֹּל. כָּעֵת הָיִינוּ בְּהוֹלַנְד.
מֵעַל לִתְעָלָה קְפוּאָה בְּרָקִיעַ שֶׁכִּמְעַט שַׁחַר עוֹפֵף
הַשֶּׁלֶג וּבַנָּמֵל בֵּין נִדְנוּד הַגַּלִּים הַשָּׁחֹר
הִפְלִיגָה אֳנִיַּת־אֳפָנִים אַדִּירָה, בָּהּ דְּמֻיּוֹת
צְנוּמוֹת, זְקֵנוֹת וְעוֹטוֹת מִגְבַּעַת בָּחֲנוּ
בְּעַיִן נוֹקֶבֶת מַכְשִׁירִים גְּבוֹהִים וּמְשֻׁנִּים
אֲשֶׁר עַל צָגֵיהֶם כָּתוּב הָיָה —
הַקֹּטֶב.